החלטה בתיק בש"א 10814/08

1.         כללי

במסגרת תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה לתובע ביום 18.10.2003, לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975, הוגשה הבקשה שלפני

התובע, יליד 1981, פונה ממקום התאונה לבית החולים תל השומר, שם אובחנה חבלה רב מערכתית שכללה חבלת ראש ותרדמת עמוקה; חבלה בפנים עם שבר של עצם בזיגומה הימנית; חבלת צוואר עם שבר ב- PEDICLE, של חוליה C7; חבלה בבית החזה ופריקה אחורית של עצם הבריח משמאל עם חזה אויר; חבלת בטן עם חבלה במערכת העיכול שכללה נתק של מעי דק, פגיעה באזור הצקום והתנקבות של המעי הגס היורד.

התובע הונשם, הוכנס לו נקב לבית החזה, והוא הובהל לניתוח בטן. התובע אושפז במחלקת טיפול נמרץ, עבר ניתוח טרכיאוסטומיה וניתוח בטן חוזר וכמו כן הוכנסה לו צינורית האכלה למעי.

ביום 6.11.2003 הועבר התובע להמשך טיפול ביחידה לטיפול נמרץ בבית חולים "בית לוינשטיין".

כתוצאה מהתאונה סובל התובע מחולשה ספסטית בפלג הגוף הימני, הפרעה וקושי בדיבור, הפרעת זיכרון, הפרעות קשב וריכוז, הגבלות בתנועה בכתף ויד שמאל, הפרעה בהליכה וצליעה, סחרחורות, בעיות ראיה ובעיות עיכול.

2.         בהתאם למסמכים הרפואיים שצורפו לכתב התביעה ובהמשך לבקשה למינוי מומחים, מינה בית המשפט (כב' הרשם גלדשטין) ביום 28.12.2005 מומחים רפואיים מטעם בית המשפט. את פרופ' אלדד מלמד כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגיה (בסופו של דבר, לאור בקשה בהסכמה מאת הצדדים, מינה בית המשפט ביום 2.5.06 במקומו כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגיה את פרופ' מנחם שדה), את פרופ' אברהם גנאל כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה (בסופו של דבר, לאור בקשה בהסכמה מאת הצדדים, מינה בית המשפט ביום 2.5.06 במקומו כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה את ד"ר ישראל כספי), את פרופ' יונה קרוננברג כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הא.א.ג, ואת פרופ' איתן סקפה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הגסטרואנטרולוגיה.

לאור בקשת התובע למינוי מומחה בתחום הנפש, בשים לב לחומר הראיות שהוגש לתיק בעניין זה ובהעדר תגובה לבקשה מצד הנתבעת, מיניתי ביום 22.11.2007 את ד"ר דניאל גרופר כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי. 

3.         בקשה לבדיקה נוירופסיכולוגית

ד"ר גרופר המליץ, לאור תלונות התובע וממצאי בדיקתו את התובע, כי התובע ייבדק על ידי מומחה בתחום הנוירופסיכולוגיה. לטענת ד"ר גרופר, הערכה נוירופסיכולוגית נדרשת בטרם שיקבע בעצמו את נכותו של התובע בתחום הפסיכיאטרי. על פי ד"ר גרופר, בלשונו " מדובר במקרה עם תיסמונת מורכבת, כשהליקויים הנוירולוגיים אינם מסבירים את כל התלונות, כך שהמבחנים שביקשתי עשויים להשלים ולהבהיר ובוודאי שלא לגרוע ולכן אינני רואה היגיון למנוע את ביצועם. אוסיף שמבחנים מסוג אלו מבוצעים באופן סדיר כדי לעקוב אחר התפתחות תיסמונות מסוג זה, ולאור העובדה שלא בוצעו מבחנים עדכניים מזה מספר שנים נחיצותם איננה מוטלת בספק".     

התובע מתנגד להמלצת ד"ר גרופר לבדיקת הנתבע על ידי מומחה בתחום הנוירופסיכולוגיה. לטענת התובע, לאור חוות הדעת שהוגשה זה מכבר על ידי פרופ' שדה מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי, אין מקום להורות על מינוי מומחה נוסף בתחום זה. התובע מפנה להתייחסות פרופ' שדה להיבטים הקוגניטיביים של הפגיעה, שאף כימת אותם לאחוזי נכות (50% על פי סעיף 34ה'), כך שהם באו לידי ביטוי, ומינוי מומחה בתחום הנוירופסיכולוגי, יכול ליצור מצב של כפילות מיותרת. זאת ועוד, לטענת התובע, מטרת מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה הינה לשם קביעת מצבו הנפשי של התובע הא ותו לא, וחזקה על ד"ר גרופר כי אינו נזקק לכלי עזר נוסף לשם ביצוע הערכה מסוג זה.

הנתבעת מסכימה לביצוע הערכה בתחום הנוירופסיכולוגיה בהתאם להמלצת ד"ר גרופר. הנתבעת טוענת, כי הערכה זו מהווה אחד מכלי העזר בידי המומחה הפסיכיאטר לצורך חיווי דעתו אודות מצבו הפסיכיאטרי של התובע ועל כן, יש להתירה. הנתבעת מפנה לצורך העניין, לפסיקה התומכת בקבלת המלצת ד"ר גרופר: רע"א 3906/95 - אסתר אמר נ' הדר חברה לביטוח בע"מ .תק-על 95(3), 1532 ומראי המקום שם, בר"ע (נצרת) 1244/04 - כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' ראשד פירוז . תק-מח 2005(1), 2520 ו- המ' (ירושלים) 5536/97 - "כלל" חברה לביטוח נ' לנקרי צבי .תק-מח 97(3), 3052.

4.         דיון

למרות העדר הסכמת התובע, סבורני כי יש מקום, בנסיבות המקרה, לשם קידומה של התובענה ובירור מצבו הרפואי של התובע, למנות מומחה בתחום האמור הניוירופסיכולוגי על פי המלצת הפסיכיאטר ד"ר גרופר.

תקנה 9(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז - 1986, קובעת:

   " 9. סמכותו של מומחה וחובותיו

(א)   המומחה רשאי לדרוש מהנפגע לעמוד לבדיקה רפואית או אחרת, וכן רשאי הוא     

לדרוש מכל אדם או מוסד את הרשומות הרפואיות הנוגעות לנפגע לשם עיון והעתקה."

                                                                        (ההדגשה אינה במקור - א.א.)

כך, רשאי הפסיכיאטר לסמוך על מבדקים פסיכולוגיים שערך הפסיכולוג או שערך נוירופסיכולוג, בתוך כך ששומר הוא על הפעלת שיקול דעת עצמאי משלו (ראו אליעזר ריבלין תאונת הדרכים סדרי דין וחישוב הפיצויים מהדורה שלישית, גדין הוצאה לאור, תש"ס-1999, פרק שמיני, סעיף 7 שכותרתו "הסתייעות המומחה בממצאיו של מומחה אחר").